1] שחמט. לפני שאעבור לחידה. במשחק המוצג באותו מדור, בו השחור עשה מהלך מוטעה והפסיד, זה קרה ודאי כך:
הלבן עשה רצף של 2 או 3 מהלכי שח [כולל חילופי כלים] שבסופו הוא איים על המלך והמלכה בו זמנית… [על כל 1 מהם עם כלי אחר] שימו נא לב שהמלכה השחורה חסרת הגנה…
ועתה, לחידת המט ב3 מסעים. לאחר המסע הנכון של הלבן, המלך השחור יכול אך ורק להוריד את הפרש. מסעו החוקי היחיד. לחלופין, הוא יכול להכתיר את החיילת שלו.
2 האפשרויות ההכתרה הרלוונטיות, למלכה, או לפרש. אם המלך השחור מוריד את הפרש, [קומבינציות 1 ו2] אז במסע הבא, [במסע ה2] הלבן כופה מט עם הרץ.
כנ"ל אם השחור הכתיר לפני כן מלכה, גם אז מט עם הרץ [ממשבצת אחרת במסע ה3]. אם השחור הכתיר מלכה, הלבן מאיים שח במסע ה2.
ואז יש לשחור מלבד הורדת הפרש, עוד 2 מסעי התגוננות מהשח [קומבינציות 3,4] 1 מהם מסע עם המלך.
אם השחור הכתיר מלכה, אז רץ, או צריח, או פרש, כל 1 מהם עשוי לבצע את מסע המט, בהתאם למסע ה2 של השחור.
ואם השחור החליט שמסיבה כלשהי החיילת שלו לא ראויה להיות מלכה, ובמקום זאת צייד אותה בסוס והפך אותה לפרשית?
אז הלבן במסעו ה2 יגן על הפרש שלו, כך שהמלך השחור כבר לא יוכל לסלק אותו מהלוח, וגם לא יהיה לו אז שום מסע חוקי אחר. כך שהפרשית הטרייה תאלץ לזוז.
מסע הפרשית הטרייה יגרום לכך שהיא תסיר הגנתה מאיום מט בפוטנציה, שהלבן יוכל אז להפוך אותו למט בפועל [קומבינציה 5] במקום זאת, [קומבינציה 6]
הפרשית תוכל להגן מאיום מט במסע 1 אחר של הלבן. ובנוסף לכך [קומבינציה 7] יש אז ללבן עוד איום מט 1 שהשחור לא יכול להגן מפניו.
סה"כ, אם השחור מכתיר פרש: אז לאחר המסע ה2 של הלבן: 3 מסעי מט אפשריים: איום 1 בלתי נמנע. עוד מט אפשרי שבהקשר אליו השחור נמצא בצווצונג. ועוד 1 שהשחור יכול למנוע.
לסיכום: 6 מסעי מט אפשריים, כולם משח ישיר. 1 מהם יכול לקרות כבר במסע ה2, עוד 1 שהשחור יכול למנוע. בכלים: 3 לרץ. 2 לצריח. 1 לאחד הפרשים.
אם השחור מכתיר פרש, 2 מסעי מט אפשריים [במסע 3] שהשחור לא יכול למנוע אף אחד מהם. מסע שח 1 אפשרי ללבן.
והרגלי השחור [אחרי 1 מ2 מאפשרויות ההכתרה הרלוונטיות] או פרש לבן, עשויים להיות מסולקים מהלוח.
בהצלחה לפותרים!
2] ברגעים אלו מונח לפני הנוסח המלא של חוק הלאום בעיתון "ישראל היום". מיום שלישי 24/7 אז כמה הערות , לאחר שטרחתי וקראתי את החוק עצמו ולא רק פרשנות עליו.
1] בשום מקום בחוק לא ראיתי בחוק את המלה "דמוקרטיה" ומילים שנגזרות ממנה. כנ"ל, שוויון בפני החוק בלי הבדל דת, גזע ומין [בשפת ימינו, מגדר]. כולל להט"ב
2] התישבות יהודית כערך לאומי, טוב ויפה, אבל מה אם סעיף על זכויות אזרחים מקבוצות המיעוטים להתישב בארץ. נניח, "הפשרת מגרשים ובניית תשתיות לטובת כל תושביה".
3] מה עם סעיף בחוק שמבטיח הטבות [במגורים, לימודים וכו] למשרתים בצבא, ואף בשירות לאומי? מחוק כזה עשויים להנות גם הדרוזים, ורבים מהבדואים. על גיוס נוצרים לצה"ל.
4]ירושלים בירת המדינה, טוב ויפה. [אז יגרום לקצת רעש בעולם.] ירושלים מאוחדת… תלוי איך מגדירים את המלה מאוחדת… ומה הם גבולותיה של ירושלים, גם זה נתון לפרשנות…
5]השפה הערבית, נחמד לדעת שמעמדה בפועל לא אמור להפגע, [אף כי למיטב ידיעתי מעמדה בפועל בישראל די נמוך] אך לדעתי, כדאי לעודד לימוד שלה ושמוש בה, גם אם הערבית לא מוגדרת כשפה רשמית.
6]דת ותרבות, האם חוק הלאום מרמז שהמורשת הדתית היהודית בארץ יותר חשובה מ[ראו הערה 1 בפוסט] הדמוקרטיה והשויון בפני החוק?
נראה לי חסר, סעיף על על כיבוד המורשת הדתית והתרבותית של הלא יהודים שחיים בארץ, [השבת, לפי ההלכה, ממילא רק יהודים מחוייבים בשמירתה]
מה שכן ,לא מוזכרת העדפה בחוק העדפה למורשת דתית ותרבותית ספציפית [אשכנזים או ספרדים, או אתיופים… אורתודוכסים או רפורמים וקונסרבטיבים וכיו"ב]
זה כולל מן הסתם גם את המורשת התרבותית והדתית של הרפורמים והקונסרבטיבים, ושל האתיופים… שמא, גם מורשת תרבותית של יהודים חילונים…, נניח, הקיבוצניקים למשל וכו'…
7] דאגה לאזרחים ישראלים במצוקה בעת המצאם במדינה אחרת, אפשר לפרש זאת גם כדאגה לאזרחים הלא יהודים של ישראל, [למרות שזה כתוב בסעיף "הקשר עם העם היהודי".]
8] זכות למימוש הגדרה עצמית לאומית במדינה ייחודי לעם היהודי. בגדול אני מסכים שזאת אמורה להיות המדינה בעקר, [אך לא רק] של העם היהודי, וכמובן זכות המדינה להגן עצמה, גם מהסתה.
כל עוד הערבים בתוך הקו הירוק לא דורשים להקים לעצמם אוטונומיה בתוך המדינה… [אם תהיה קבוצה גדולה של פלסטינים שיגדירו עצמם כירדנים זה עשוי ,אולי, לשרת את האינטרסים של מדינת ישראל…]
אבל מה עם הכרה בחוק בזכויות של הלא יהודים להיות מעורבים בקביעת אופיה של מדינת ישראל? אפשר לומר, אופיו של הלאום הישראלי.
מה שנכון, שלא כתוב בחוק שאסור ללא יהודים לממש את זכותם להגדרה עצמית לאומית, וגם, אני מבין שמדובר לא על ההגדרה עצמית לאומית כשלעצמה, אלא על המימוש שלה.
ואני מניח מן הסתם שמדובר על מימוש בתוך שטח מדינת ישראל, [ובעקר בשטח שחל עליו החוק הישראלי]
לסיכום, מה שחסר לי בחוק הלאום: קביעה שאנחנו מדינה דמוקרטית, עקרון השויון בפני החוק. הבטחה לשויון זכויות לכלל התושבים, כולל הלא יהודים,
וגם, אני מניח הבטחה להטבות למשרתים בצבא, [שביניהם רוב גדול לדרוזים, ורבים מהבדואים] ואף לאלה שעושים שירות לאומי.
אציין שאני מתייחס רק לחוק הזה בלי להשוות לחוקי יסוד אחרים של המדינה שייתכן שעשויים לאזן אותו
לדעתי מגילת העצמאות היא בסיס טוב ליצירת חוקה לישראל.
חוק הלאום על שלילת אזרחות מבדואים בנגב
3] 1 מהספרים ששמעתי וקראתי כשהייתי ילד הוא "תירס חם בים בם בם." כרגע עדיין יש בבית הורי תירס שקטפנו קצת מהשדה לפני שבועיים.
בקהלתנו המיוחדת קלחי תירס, [וגם אבטיח] הם מאכלים עיקריים בחג השבועות. לעיתים אני אוכל תירס בתור קינוח מתקתק… קישור על תירס
על 2 הקרוטנואידים העיקריים בתירס הצהוב [בגזר בטא קרוטין פרו ויטמין A]
לספר, מסתבר שהדמויות בו מבוססות על ילדים אמיתיים וחיים שכתבה סבתא של חלק מהם [היו ילדים כשהספר נכתב לפני עשרות שנים אך עדיין חיים ובריאים]
קראתי החודש כתבת ראיונות עם גיבורי הספר בידיעות ה"קיבוץ" והרי הכתבה
אם באמת קראת גם את הפרשנות, סעיף שלוש מפרשנותו של דרור אידר, בדיוק מעל החוק עצמו, עונה לרוב תהיותיך.
חוץ מזה חוק היסוד הזה (אשר אינו מבטל אף חוק קודם לו) עוסק בנושא הזה. לזכויות אנוש יש חוק יסוד משלו.
ואם מעניין אותך, הנה דעה נוספת:
http://www.israelhayom.co.il/opinion/574119