שח-מט ב2 מסעים "ידיעות" 26/10 ו2]אמרות מהתנ"ך, המשך: קשורות לדוד המלך

1] שחמט. הכוכב העיקרי של חידה זאת הוא 1 מ2 הפרשים הלבנים.  פותרים יקרים, אני משער שהאינטואיציה שלכם תהיה להשאיר את הנתיבים של המלכה ,הצריחים והרץ הלבנים פתוחים.

ובכן, המסע הנכון, מנוגד לאינטואיציה זאת, וחוסם  נתיבים אחדים לחלק מהכלים הלבנים אך במסע הבא, או בצוע ה"איום המקורי" או פתיחה מחודשת של הנתיבים…

לשחור 3 אפשרויות התגוננות מה"איום המקורי", [לאחר המסע הנכון של הלבן ] 2 מסעים אפשריים עם המלך. הכלי הלבן שזז במסע הפתיחה זז שוב, וב2 קומבינציות אלו, מט משח עקיף,

כשהכלי הלבן שזז גם חוסם את דרכו של 1 הרצים השחורים [קו' 1] או של הצריח השחור [קו' 2] מלחצוץ בין המלך שלהם לכלי הלבן שמאיים עליו.

קו' 3: כלי שחור אחר זז, ומאיים על המשבצת ממנה הלבן מאיים לכפות, עם המלכה, את איום המט  "המקורי". במקרה זה, הכלי השחור הנ"ל מסולק מהלוח.

שוב, ע"י הכלי הלבן שזז במסע הפתיחה, שהפעם הוא בכבודו ובעצמו מאיים על המלך השחור.

לסיכום, כולל ה"איום המקורי": 4 מסעי מט אפשריים" 2 משח ישיר. 2 משח עקיף.   עשויים לאיים על המלך השחור במסע המט". המלכה, רץ, צריח, או פרש.

כש, רק 2 מהם [כולל ב"איום המקורי"] עשויים לזוז ממקומם במסע המט.        עשויים להיות מסולקים מהלוח. פרש לבן, או רץ שחור

בהצלחה לפותרים!

2] בירושלים, סבוב בחירות 2 לראשות העיר. לפי התנ"ך דוד המלך הנהיג את כיבוש ירושלים מידי היבוסים. אז קצת אמרות שקשורות אליו.

הרשומה הקודמת שלי אמרות שקשורות לשאול ולשלמה

1] "דוד וגוליית"   עוד קרב במערכה בין ישראל לפלשתים.  קראתי פרשנות של מאיר שלו הגורסת שדוד חשב "מחוץ לקופסא":

במקום להלחם מולו פנים מול פנים, צלף עליו אבנים מקלע. בזה מסתבר, שהיה לו יתרון משמעותי על פני גוליית .  בעקבות קרב זה נאמר המשפט: הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו

2] צבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים  מתוך קינת דוד על שאול ויהונתן, יש להניח שלצרכים פוליטיים. אך בכל זאת, על יונתן אני משער שהוא דבר די בכנות.

3] מה נכבד היום מלך ישראל. מיכל בת שאול אומרת לדוד בציניות, לאחר שהיא ראתה אותו מפזז סביב ארון הברית בהתנהגות שנראית לה בלתי מכובדת. ואח"כ היא לא ילדה עד יום מותה.

אם הבנתי נכון לבסוף מבית שאול לא נשאר אף אחד שימשיך את הדור הבא: הצאצאים של שאול נמסרים לגבעונים שהורגים אותם כנקמה על הטבח שבצע בהם שאול בעת מלכותו.

באשר למפיבשת בן יהונתן שהיה נכה, פסח ברגליו,[אומנתו הפילה אותו במנוסתה מהפלשתים] דוד אכן לקח אותו תחת חסותו. אף נתן לו נחלה, תנאים חומריים נוחים,

אבל הוא לא הוליד צאצאים [קוראים יקרים, מוזמנים לתקן אותי אני טועה] אז נכון, הוא היה נכה, אך האם בגלל זה לא היו לו צאצאים? ואולי יד דוד בעניין זה?…

4] "לגזול את כבשת הרש". משל כבשת הרש. המשל של נתן הנביא לדוד, לאחר שדוד חורץ משפטו נתן אומר לו: "אתה האיש".

זאת בעקבות הפשע, עוול, שהוא עשה לאוריה החתי שהוא שכב עם אשתו, בת שבע, נסה להסתיר זאת, לא הצליח, דאג לחסל אותו, ולקח את בת שבע לאשה.

מעניין ש [לפי התנך]הבן שבת שבע ילדה לדוד הפך למלך הבא: המלך שלמה [שכנראה היה מושחת במיוחד.]

5] "אמנון ותמר" קישור על הצמח, ועוד עליו בבלוג של עננת        הסיפור על אמנון ותמר, בן ובת של דוד, בנגוד לצמח, הוא ספור אכזרי מאד. לא מומלץ לילדים!

לא אפרט עליו כאן, אבל מי שירצה לקרוא אותו, הרי הקישור

6] עצת אחיתופל. הרשומה בבלוג שלי העצות של אחיתופל היו דוקא מצוינות! אחיתופל היה לצד אבשלום בן דוד  בעת שהוא מרד באבא שלו. חושי הארכי  נשלח להפר את עצתו, ועשה זאת בהצלחה רבה.

7] קינת דוד על בנו שמרד בו, אבשלום, ששר צבאו יואב דאג לחסלו  "בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי-יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי." 

8] "אֵין-לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה-לָנוּ בְּבֶן-יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל." אמירה של "שבע בן בכרי" שמנסה אף הוא למרוד בדוד  וסופו, "הנה ראשו מושלך אליך מבעד לחומה"

האשה שמארגנת שיחסלו אותו וכך למנוע מלחמה, בפניה ליואב שר צבא דוד.  על כך כתבתי ברשומתי זאת

ולקינוח משפט ממגילת אסתר "מה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך"  כשאסתר מסתכנת בראשה בכניסה אל חצר המלך בלי אישורו, והמלך מעניק לה את הגנתו תחת שרביט הזהב.

 

ושוב לדוד. מיוחס לו כתיבת ספר תהילים. בסרטון שיר מתהילים שלמדתי מאמיר שלומיאן

1 המשפטים בו: "…גם כי אלך בצל גיא מות, לא ארא רע כי אתה עמדי…"