צפיתי בזה אתמול בטלויזיה. כרגע מצאתי ביוטיוב. בין היתר קרח+צמר גפן שעולים עליו עם טנק.
1] תחילה, במצב המוצג, מתוך משחק אמיתי, הדפיסו בטעות 2 מלכות שחורות. איזו שחורה ואיזו לבנה? המלכה השחורה היא זאת שבפנה. [המלכה ה2, מלכה לבנה] וכיצד אני מסיק זאת?
מהעמדה הנתונה תור השחור לשחק, אם המלכה בפנה הייתה מלכה לבנה השחור פשוט היה מסלק אותה מהלוח. ולא! זה לא מסע השחור! ומה כן?…
תחילה אציין ש3 משחקי השח האחרונים שלי, את כולם סיימתי בתיקו, באחרון שבהם ליריבי, [רכז חוג השחמט] היה יתרון קל שהוא לא הצליח לממש,
עוד 1 שבו לכל שחקן נשאר בסוף רגלי 1 שהוכתר למלכה וכך: מלך ומלכה VS מלך ומלכה [עוד תיקו 1 ביום הבחירות לכנסת…] ועוד 1 ששחקתי מול ילד… ועתה לעמדה המוצגת.
כמו שרואים במצב המוצג, הלבן מוביל ב3 רגלים. ואם הוא משחק נכון הוא אמור לנצח. אך במסעו האחרון הוא לא שחק נכון… ועתה לפתרון של השחור.
אם כן השחור מאיים בשח על המלך הלבן, עם הצריח. ללבן 2 אפשרויות. 1] להזיז את המלך, ואז המלכה השחורה מסלקת את הפרש מהלוח תוך איום שח ומצב השחור משתפר משמעותית!
האפשרות ה2, מה אם הפרש מסלק את הצריח השחור מהלוח? במקרה כזה השחור אמנם בנחיתות חומרית גדולה, אבל…
הוא יכול אז לכפות תיקו שח נצחי. עם המלכה. כשהמלך השחור יכול לנוע למשבצת בין 3 משבצות ל1 מ2 משבצות- למשבצת 1- ל1 מ2 משבצות- למשבצת 1… וחוזר חלילה.
במשחקי מול ילד, נקלעתי לנחיתות חומרית גדולה יותר ומצב קשה יותר עת נראה מט באופק, אז הקרבתי צריח שנלקח ע"י המלכה, חשבתי שאני יוצר תחבולה שעשויה להובילני לנצחון,
[שח עם רץ, המלך השחור בפנה לא יכול לזוז…] אך פספסתי חסימה של השח עם רגלי שלו שהיה מוגן ע"י המלכה, סוף פסוק, אכן כן, אבל… כפיתי עליו תיקו שח נצחי
[גם כאן הקרבת צריח, שח נצחי עם המלכה, ו3 משבצות שהמלך יכול לנוע ביניהן באותו פורמט של משבצת 1- ל1 מ2 משבצות- משבצת 1 – ל1 מ2 משבצות… וחוזר חלילה.
לאמא שלו התאים שסיימנו את המשחק, היא רצתה כבר לנסוע הביתה. תפסתי אתם טרמפ רוב הדרך [אחריו, פחות מרבע שעה הליכה עד לבית,]
2]אני מציע לקבוע בחוק שכשהבחירות יתקיימו במועדן הם יתקיימו בימי שלישי, במקום נובמבר, כ2-3 שבועות לפני פסח.
לפני שאציג את הנימוקים למה דוקא בין פורים לפסח. A] מדוע דווקא ביום ג': כי אז יומיים אחרי, לאחר ספירת קולות החיילים כבר יודעים מה התוצאות, זה יוצא ביום חמישי,
ואז למנצחים יהיה כל הסופ"ש בשביל לחגוג, ולמפסידים יהיה כל הסופ"ש בשביל להתאושש מההפסד.
B] מדוע לפי התאריך העברי: ביטוי לפטריוטיות, כבוד ללוח השנה העברי עליו מבוססים החגים היהודיים. [ עם עקרון זה גם מוסלמים עשויים להזדהות עקב כי לוח השנה שלהם נקבע לפי הירח
אם כי לוח השנה המוסלמי לא מתחשב בשמש ואם נקבע את מועד הבחירות לפי הלוח המוסלמי אז בהנחה של בחירות במועדן כל 4שנים בממוצע כל יום בחירות יהיה 43-44 ימים מוקדם יותר (87 ב 8 שנים)
ועתה מדוע לקבוע את הבחירות בין פורים לפסח, 1] מן המפורסמות הוא שמועמדים בבחירות, אפשר לומר שהם "עוטים עליהם מסכה" "מתחפשים" כלומר:
אומרים דברים שלא ברור כמה הם מתכוונים אליהם, פשוט בשביל לקושש קולות, ואולי גם מתאימים את הלבוש שלהם למטרה זאת. כמה סמלי יהיה לראות אותם מחופשים בחג הפורים.
2] אחד המשפטים שקשור לפורים: לשתות יין עד דלא ידע בין ברוך המן לברוך מרדכי, תזכורת לשמירה על פרופורציות, אלה שאנחנו נגדם הם לא רשעים ,אפילו לא בהכרח גרועים.
ואלה שאנחנו בעדם הם לא בהכרח צדיקים תמימים, ויתכן שהם אפילו יפשלו בגדול.. יש קלישאה ידועה הגורסת שבישראל השמאל יוצא למלחמות והימין יוצר הסכם שלום
3] חל תאריך ה1/4 בסביבותתאריכים אלו, הבחירות יכולות להיות "כר פורה" למתיחות. תארו לכם שהבחירות השנה היו ב1 באפריל ושאז עם אותם תוצאות, בני גנץ, ב1/4 היה נושא את "נאום הנצחון" המגוחך.
4]קצת תקווה בבחירות? מראה הטבע האביבי בשיא פריחתו בהחלט מעורר תקווה.
5] א בניסן ידוע במסורת העברית כ"ראש השנה למלכים". אז בישראל זה יכול להיות זמן קביעת הרכב הכנסת החדשה [ולפעמים גם שלטון חדש]
וגם ראש השנה לרגלים, תחילת עליית הרגל לירושליים שם שוכנת הכנסת, הפרלמנט הישראלי.
ועתה סיבות שקשורות לפסח. 6] בפסח, לפי התורה והמסורת היהודית, עם ישראל פרק את עולו של השלטון הקודם. כך בבחירות לכנסת יש לאזרחי ישראל,
אפשרות [או שמנוצלת או שלא] לפרוק את עולו של השלטון הקודם [ולהחליף בעולו של שלטון חדש…]. רק שבמקום מחוקק אחד שממונה ע"י הקב"ה, יש לנו 120 מחוקקים שנבחרים ע"י אזרחי המדינה
7] יש בפסח את מנהג ביעור החמץ. הבחירות, אפשרות "לבער חמץ" מהכנסת. רק שבמקום לעשות זאת ע"י נוצה ונר עושים זאת ע"י הצבעה בקלפי למישהו אחר
[קוראים יקרים, אני סמוך ובטוח שה"חמץ" הוא אך ורק אלה שאתם מתנגדים להם! ובשום פנים ואופן לא אלה שאתם תומכים בהם!]
8] חציית ים סוף. חברי כנסת חדשים אפשר להמשיל את כניסתם לכנסת לחציית ים סוף, [כניסה לממשלה, "הארץ המובטחת אפשר להמשיל ל"חציית הירדן".]
יש גם את הביטוי "לחצות את הרוביקון" אבל פטריוט יהודי ישראלי אדוק לעולם לא ישתמש, לא רק שזה ביטוי של גויים אלא הוא מבוסס
על חציית הרוביקון של אחד מראשי האימפריה שהביאה על היהודים את חורבן בית המקדש וגלות בית שני. מצד שני, על היחס של יוליוס קיסר עצמו ליהודים…
9] חג העצמאות, שבועיים כמעט אחרי פסח: לוקח קצת זמן מהבחירות עד הרכבת הממשלה, וכי יש זמן סמלי יותר להשביע רשמית את הממשלה החדשה מיום חג העצמאוות של מדינתנו.
אם בחג העצמאות עדיין לא הוקמה ממשלה אז אולי השבעה רשמית בערב ל"ג בעומר, שידוע כתאריך העברי של יום מותו של ראש "רייך 1000 השנים"…
ובכל זאת ,סבה לא לעשות את הבחירות בעיצומו של האביב: תארו לעצמכם שדוקא בעת שאתם יוצאים לטבע כשהוא בשיא לבלובו ופריחתו, פתאום צצים מולכם שלטי בחירות מכוערים…
מצד 2 אם כבר במילא אנשי עם ישראל יוצאים לטבע בהמוניהם ולמרבה הצער לא כולם [ככל הנראה כולל יהודים] לא משאירים אחריהם נקי…
מדוע לא ימים אחדים לפני פסח? במקרה כזה אמנם נשות ישראל [ובודאי גם חלק מהגברים, אני משער שפחות מנשים] יוכלו לנצל את יום החופש בשביל להכשיר את ביתם לחג.
[אצל רבים מהם גם מן הסתם ביעור חמץ] ויום החופש בבחירות יסתנכרן עם חופשת הילדים,
אבל.. אני מניח שזאת תקופה עמוסה בנסיעות של ישראלים לחו"ל, דבר שצפוי להוריד את אחוזי ההצבעה… מבחינה זאת תחילת עד אמצע נובמבר אכן נשמע לי מתאים ליום הבחירות בערך 2-3 שבועות אחרי סוכות..
ומדוע כן, לקראת סוף נובמבר? כי אז ברוב השנים ירד עד אז מספיק גשם בשביל שלא יהיה שרפה, כך שיהיה לממשלה החדשה הרבה זמן להתכונן לשריפה הבאה
מדוע לא אחרי פסח: כדי שיחסכו מאיתנו המראות בתקשורת של הפוליטיקאים שלנו מקוששים קולות בחגיגות המימונה
ולסיום להפעם, מדוע כן לקראת סוף מאי? כי אז אנחנו צפויים פחות או יותר לדעת מה מצב המשקעים בעונת הגשם שחלפה ל+- 4-5 חודשים הקרובים.
שיכנעת אותי שהזמן המתאים הוא באמת בין פורים לפסח. יש לך הרבה נימוקים טובים 🙂
החוק היום הוא כבר שהבחירות יתקיימו תמיד ביום ג'. אני כבר לא בטוח למה…
חג שמח!